צילומי מסך וסטיקרים: מתי שיימינג בוואטסאפ הופך לעבירה?
שיימינג בוואטסאפ מתחיל לרוב בסטיקר או בצילום מסך שמישהו מעביר הלאה. איפה עובר הגבול בין צחוק לפגיעה, ומה אומרים על כך חוק הסרטונים וחוק הגנת הפרטיות.
פורסם · עודכן
בקצרה: שיימינג בוואטסאפ הוא הפצה של תמונה, סטיקר או צילום מסך של שיחה כדי להביך או להשפיל מישהו. הגבול עובר כשהצחוק כבר לא משותף למי שמופיע בו. בישראל, הפצת תוכן מיני בלי הסכמה היא עבירה לפי "חוק הסרטונים", ותמונה מביכה שאינה מינית עשויה להיות פגיעה בפרטיות או לשון הרע, גם כשמי שהפיץ רק העביר אותה הלאה.
זה מתחיל בדרך כלל בקטן. מישהו מצלם חבר נרדם באוטובוס של הטיול השנתי, או שומר צילום מסך של הודעה מביכה שנשלחה בטעות. וואטסאפ מאפשרת להפוך כל תמונה מהגלריה לסטיקר בכמה לחיצות, ומשם הדרך לקבוצת הכיתה קצרה. שיימינג בוואטסאפ נראה מבפנים כמו עוד בדיחה, ורק מי שמופיע בסטיקר יודע כמה היא לא מצחיקה.
המספרים של מוקד 105 מראים עד כמה זה נפוץ. לפי דוח המוקד לרבעון השני של 2026, 23% מהאירועים שטופלו בו היו בריונות וביוש, ובתוכם 32% היו הפצה של סרטון או תמונה מביכים. וואטסאפ הייתה הזירה השנייה בגודלה (20%) אחרי טיקטוק, ו-66% מהפוגעים שאותרו היו קטינים.
איך צחוק בקבוצה הופך לשיימינג בוואטסאפ?
צחוק הופך לשיימינג כשהמטרה, או התוצאה, היא להשפיל אדם מסוים מול אחרים. איגוד האינטרנט הישראלי מגדיר שיימינג (ביוש) כפגיעה באדם מתוך כוונה לפגוע בשמו הטוב, ומציין שכשמדובר בילדים זו בדרך כלל בריונות רשת.
לפי המדריך של האיגוד, הכוח של שיימינג ברשת נובע משלוש תכונות: מהירות התפוצה, עוצמת ההשפעה והנצחיות. בסטיקר שלושתן חזקות במיוחד. הוא קטן, מצחיק במבט ראשון, ומי שמקבל אותו יכול לשמור אותו במגש הסטיקרים שלו ולהשתמש בו שוב בכל שיחה. תמונה שנשלחה פעם אחת לחבר קרוב יכולה להפוך תוך יום לסטיקר שכל השכבה מכירה.
ההבדל בין הומור פנימי לפגיעה נראה בדרך כלל בארבעה מקומות:
- מי צוחק: בהומור פנימי כולם צוחקים יחד, כולל מי שמופיע בתמונה. בשיימינג הוא הנושא של הבדיחה ולא שותף לה.
- הסכמה: תמונה שמישהו שלח בעצמו לחבר אחד שונה מתמונה שצולמה בלי שידע או שנשלחה לקבוצה בלי שנשאל.
- חזרה: סטיקר שחוזר שוב ושוב באותה קבוצה הופך מבדיחה חד פעמית לכינוי.
- קהל: ככל שהקבוצה גדולה יותר, הפגיעה רחבה יותר ומי שמופיע בתמונה מאבד שליטה על מי שרואה אותה.
מחקר החלוץ של דנה אייזנקוט, שבדק שיימינג בקבוצות וואטסאפ כיתתיות בקרב 1,111 תלמידים בכיתות ד' עד י"ב, מצא שהביטויים הנפוצים ביותר היו עלבונות, קללות, הוצאה כפויה מהקבוצה והעלאת תמונות מביכות. יותר משתתפים דיווחו שהם עדים לשיימינג מאשר נפגעים ממנו.
מה זה חוק הסרטונים ועל מה הוא חל?
חוק הסרטונים הוא הכינוי לתיקון מספר 10 לחוק למניעת הטרדה מינית, שנחקק ב-2014. לפי המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, התיקון קובע ש"פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום" הוא הטרדה מינית.
החוק חל על תוכן מיני בלבד. תמונה מביכה של ילד שנרדם בכיתה לא נכנסת לגדרו, ובמקרים כאלה נבחנים חוקים אחרים, שמופיעים בסעיף הבא. אלה עיקרי חוק הסרטונים לפי אתר המטה:
- האיסור חל גם על מי שקיבל את התמונה מאדם אחר ושיתף אותה הלאה, גם אם לא צילם אותה בעצמו.
- אפשר להגיש כתב אישום נגד כל מי שנמצא בגיל האחריות הפלילית.
- העונש המרבי הוא חמש שנות מאסר, ובית המשפט מוסמך לפסוק לנפגע פיצוי של עד 120,000 ש"ח בלי הוכחת נזק.
- תמונות וסרטוני עירום שנוצרו בבינה מלאכותית או בתוכנות עריכה נכללים גם הם.
בפועל, מעט תיקים מגיעים לבית המשפט. לפי נתונים שהשיגה התנועה לחופש המידע, בין 2014 למרץ 2025 נפתחו 2,615 תיקים בגין הפצת תוכן אינטימי בלי הסכמה, והוגשו 84 כתבי אישום.
האם מותר להעביר צילום מסך או תמונה מביכה של מישהו?
תמונה או צילום מסך מביכים שאינם מיניים לא נכנסים לחוק הסרטונים, אבל הפצה שלהם עשויה להיות אסורה לפי חוק הגנת הפרטיות או חוק איסור לשון הרע. התשובה תלויה בנסיבות: מה מופיע בתוכן, למי הוא נשלח ובאיזו כוונה.
- חוק הגנת הפרטיות: סעיף 2(4) בחוק מגדיר כפגיעה בפרטיות פרסום של תצלום אדם ברבים בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל אותו או לבזות אותו. לפי החוק, פגיעה כזו היא עוולה אזרחית, ופגיעה במזיד היא גם עבירה שדינה עד חמש שנות מאסר.
- לשון הרע: לפי מדריך משפטי שפורסם ב-N12 ביולי 2026, גם הודעת וואטסאפ שנשלחה לאדם אחד בלבד עשויה להיחשב "פרסום" אם הגיעה למישהו שאינו הנפגע. העברה לקבוצות נוספות מרחיבה את החשיפה, ובתי משפט מתחשבים בכך כשהם קובעים את גובה הפיצוי.
- מחיקה לא מעלימה את התוכן: לפי אותו מדריך, צילומי מסך, עדויות של חברי הקבוצה ומועדי הפרסום יכולים לשמש ראיות גם אחרי שההודעה נמחקה.
דוגמה אחת מ-2023: לפי דיווח במעריב, בית משפט חייב אב שפרסם בקבוצת הוואטסאפ של הגן חמש תמונות ממצלמת אבטחה, שבהן נראה ילד אחר אוחז בבנו, לשלם להורי הילד 20,000 ש"ח. המקרה עסק במבוגר, אבל ממחיש שגם קבוצה סגורה נחשבת פרסום לעיני אחרים.
אילו שאלות גופי החינוך מציעים לשאול לפני שלוחצים "העבר"?
גופי החינוך והסיוע בישראל מתמקדים ברגע שלפני ההעברה, כי לפי איגוד האינטרנט הישראלי "כוחו של השיימינג הוא בהפצה ובשיתוף". מהחומרים שלהם עולות כמה שאלות שילד יכול לשאול את עצמו:
- האם אני יודע בוודאות שמה שמופיע כאן נכון? המדריך של האיגוד ממליץ שלא לשתף תוכן שפוגע באדם בלי ודאות כזו.
- על מי זה ישפיע? נטיקה ממליצה לחשוב פעמיים לפני לייק או שיתוף, ולחשוב על הנפגע.
- האם מי שמופיע בתמונה הסכים שהיא תגיע לכאן? הסכמה היא התנאי המרכזי גם בחוק הסרטונים וגם בחוק הגנת הפרטיות.
- מה קורה אם זה ממשיך הלאה? המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת מתאר איך סרטון שנשלח לאדם אחד, לפעמים בתמימות, יכול להגיע תוך זמן קצר למאות ואלפי אנשים, ובאתר המטה מופיעה הקריאה "עצרו את השרשרת".
נטיקה ממליצה גם לשתף מבוגר (הורה, מחנך או יועץ) כבר בהתחלה, לפני שהמצב מסלים, ולצאת מקבוצה שפוגעת במישהו אחר. באמצע קבוצה סוערת זה לא תמיד קורה, ולכן יש הורים שמחפשים דרכים לדעת מה עובר בקבוצות של הילד. יש משפחות שמעגנות את נושא התמונות וההעברות מראש, למשל באמנת וואטסאפ משפחתית.
אילו גורמים וכלים מטפלים היום בשיימינג בוואטסאפ?
בישראל יש כמה גופים שמטפלים בשיימינג ובהפצת תמונות של קטינים, ולוואטסאפ עצמה יש כלים לדיווח ולהגבלת שיתוף.
- מוקד 105: המוקד הלאומי של המטה להגנה על ילדים ברשת, זמין 24/7 בחיוג 105, בוואטסאפ 052-1210105 ובטופס מקוון. הוא מטפל בין השאר בביוש, בנידוי ובהפצת תמונות מיניות, ויכול להעביר מקרים למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שבוחנת הסרה של תוכן. המוקד מציין שלא תמיד אפשר להסיר תכנים מהרשת.
- קו הסיוע לאינטרנט בטוח (נטיקה): קו של איגוד האינטרנט הישראלי שמטפל באלימות ברשת. פונים בטופס מקוון, ובמקרים דחופים אפשר להמשיך בוואטסאפ עם מספר הפנייה.
- דיווח בוואטסאפ: אפשר לדווח על משתמש או על קבוצה מתוך האפליקציה. וואטסאפ מקבלת עד חמש הודעות אחרונות, ומי שדווח לא מקבל על כך הודעה.
- פרטיות מתקדמת בצ'אט: הגדרה של וואטסאפ שמנהלי קבוצה יכולים להפעיל. היא מונעת ייצוא של הצ'אט ושמירה אוטומטית של מדיה בגלריה של המשתתפים.
- מסלול משפטי: לפי אתר המטה, נפגעים יכולים להגיש תלונה במשטרה ותביעת פיצויים, ובמקרה של תלמידים לפנות גם דרך מוסד החינוך.
איפה Safy נכנסת לתמונה
הורים רבים שומעים על סטיקר פוגעני רק אחרי שהוא כבר עבר בכל השכבה. Safy מנתחת בעזרת AI את השיחות והקבוצות בוואטסאפ של הילד ושולחת להורה התראה כשהיא מזהה בריונות, תוכן פוגעני או הדרה חברתית, בין אם הילד הוא הנפגע ובין אם הוא חלק מההעברה. ההתראה כוללת את ההודעה והמדיה שסומנו ואת ההקשר שלהן, וההורה לא קורא את כל השאר.
שאלות נפוצות
מה זה שיימינג ברשת?
שיימינג ברשת, או ביוש, הוא פרסום שנועד לפגוע בשמו הטוב של אדם ולהשפיל אותו מול אחרים, למשל באמצעות תמונה, סטיקר או צילום מסך של שיחה. איגוד האינטרנט הישראלי מציין ששיימינג בקרב ילדים הוא בדרך כלל סוג של בריונות רשת, ושהכוח שלו נובע ממהירות התפוצה, מעוצמת ההשפעה ומכך שהתוכן נשאר ברשת לאורך זמן.
האם מי שרק מעביר סטיקר או תמונה הלאה אחראי לפי החוק?
לפי המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, האיסור בחוק הסרטונים חל גם על מי שקיבל תמונה מינית מאדם אחר ושיתף אותה. בתמונות מביכות שאינן מיניות, העברה עשויה להיחשב פרסום לפי דיני לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. השאלה אם העברה מסוימת אסורה תלויה בתוכן, בנסיבות ובכוונה, ואינה נקבעת רק לפי מי שצילם.
מה ההבדל בין חוק הסרטונים לחוק הגנת הפרטיות?
חוק הסרטונים, תיקון 10 לחוק למניעת הטרדה מינית משנת 2014, עוסק רק בתצלום, סרט או הקלטה שמתמקדים במיניותו של אדם ופורסמו בלי הסכמתו. חוק הגנת הפרטיות רחב יותר, והוא חל גם על פרסום ברבים של תצלום רגיל בנסיבות שעלולות להשפיל את המצולם. בשני החוקים העונש המרבי על פגיעה במזיד הוא חמש שנות מאסר.
אפשר להסיר סטיקר או תמונה שכבר הופצו בווצאפ?
הסרה מלאה קשה, כי כל מי שקיבל סטיקר או תמונה בווצאפ (וואטסאפ) שומר עותק במכשיר שלו. מוקד 105 יכול להעביר מקרים למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שבוחנת פנייה לפלטפורמות או לבית משפט כדי להסיר תוכן, אבל המוקד עצמו מציין שלא תמיד אפשר להסיר תכנים. דיווח בתוך וואטסאפ שולח לחברה את ההודעות האחרונות לבדיקה.
לסיכום
שיימינג בוואטסאפ מתחיל לרוב בתמונה או בצילום מסך שמישהו הפך לבדיחה, והופך לפגיעה כשמי שמופיע בו כבר לא שותף לצחוק. חוק הסרטונים חל על תוכן מיני, וחוק הגנת הפרטיות ודיני לשון הרע עשויים לחול על תמונות מביכות אחרות, גם אצל מי שרק העביר הלאה. לצד החוק פועלים מוקד 105, קו הסיוע של נטיקה וכלי הדיווח של וואטסאפ.